כתוב בפרשה: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת" - ציטוט דברי בעל הבית המנוגע האומר "כנגע נראה לי בבית" הוא למעשה הנחיה לאדם כיצד עליו להתייחס לצרות הבאות עליו. מפניני מהר"ם אלשיך
(לג) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: (לד) כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם: (לה) וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת: (פרק יד)
כתב הרמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת:
זה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה צרעת בשותפות השם אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע, שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו, אם חזר בו – יטהר הבית, אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית – משתנין כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכב עליהן, אם חזר בו – יטהרו, ואם עמד ברשעו עד שישרפו – משתנין הבגדים שעליו, אם חזר בו – יטהרו, ואם עמד ברשעו עד שישרפו – משתנה עורו ויצטרע ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע…
הקב"ה, שחפץ בתשובתו של החוטא ולא בהענשתו, שולח אותות לאדם כשמעשיו אינם רצויים למען ישוב. תחילה האותות רחוקים מגופו (צרעת הבית), ובהדרגה מתקרבים אליו (צרעת הבגד, צרעת בגופו). הבעיה היא שהאדם אינו שב מיד. לעתים, לא מזדון ממשיך החוטא ברשעו, אלא כיון שאינו קולט את המסר. החוטא, לעתים אינו מבין שמאורעותיו נובעים ממעשיו, ושהקב"ה מנסה כל העת "לדבר" אתו. ההכרה בכך היא כבר מעלה לאדם, וזה אשר רצתה התורה ללמדנו בצטטה את דברי בעל הבית המנוגע: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת"; כך כתב מהר"ם אלשיך:
"הורה לנו אבינו מלכנו אלהינו דרך אמת למען נשכיל לעבוד את ה'. והוא, כי אנחנו חייבים לשים כחותם על לבנו כי אין דבר משולל השגחתו יתברך ואין הוראת צרה שלא יהיו תוכחות על עון. וטוב להודות לה' על כל צרה שלא תבא, כי על כי אין אלהיו בקרבו מצאוהו הרעות ההם. וזהו 'ובא אשר לו הבית והגיד לכהן'. והנה ההגדה היה אפשר תהיה לאמר כנגע ראיתי בבית. אך לא זה הדבר בחר ה', כי אם שיאמר 'כנגע נראה לי בבית', כלומר כנגע נראה בשבילי בבית. כי עווני היה מחייב נגע צרעת תהיה בי וה' נתנו בביתי. וזהו לאמר נראה לי, כלומר הראוי לאמר הוא כנגע נראה לי שהוא משמעות לי, כמה דאת אמר (בראשית כז ג-ד) 'ועשה לי מטעמים', 'וצודה לי', 'והביאה לי'. וכאלה אין מספר".
ציטוט דברי בעל הבית המנוגע הוא למעשה הנחיה לאדם כיצד עליו להתייחס לצרות הבאות עליו. אילו היה רצון אך ורק לצטט את דבריו היה די לצטט 'כנגע ראיתי בבית'. אבל אמירה כזו אינה רצויה כיון שהיא מעידה על אי הבנה שיש קשר בין הנגע שבבית לבין מעשיו של האדם. 'כנגע ראיתי בבית' היא אמירה שיש בה דיווח על המצב ותו לא. אולם התורה מצטטת את האדם כשהוא אומר "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת". משמעות המילה "לי" יכולה להיות "בשבילי", וכך מבאר אותה כאן מהר"ם אלשיך: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת" = "כנגע נראה בשבילי בבית". זוהי האמירה הרצויה, כשאדם מדווח לכהן על הקורות את ביתו ומבין שאין זה מקרה שקרה לבית אלא הוא נובע ישירות ממעשיו. ויתרה מזו "עווני היה מחייב נגע צרעת תהיה בי וה' נתנו בביתי". אדם שמבין שהוא הגורם לצרעת ביתו, וגם מבין שחסד עושה עמו הקב"ה שאינו מייסר את גופו תחילה אלא את ביתו, קרובה תשובתו, ויהיה בבחינת "חזר בו – יטהר הבית"
לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה, ומברכת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.
כמה זמן אחרי כניסת שבת אפשר להדליק נרות?
הזמן המקובל להדלקת נרות שבת הוא 20 דקות לפני השקיעה. בדיעבד אפשר להדליק נרות עד כחמש דקות לפני שקיעת השמש, כלומר 15 דקות לאחר הזמן המופיע בלוח.
האם מותר להתקלח בשבת?
גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת. האיסור לרחוץ את הגוף הוא דווקא במים חמים, אבל במים קרים או פושרים מותר, וכן מותר למי שמצטער מאוד ממניעת הרחצה, לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת
האם מותר לאכול אחרי כניסת שבת?
מצוה לקדש על היין בליל שבת, ואין לאכול או לשתות לפני הקידוש. איסור אכילה ושתיה מתחיל בעת שאדם מקבל על עצמו שבת (נשים – בד"כ בשעת הדלקת הנרות, וגברים – בשעת קבלת השבת) ובכל מקרה לא יאוחר מזמן השקיעה.
❓האם מותר להדליק אור 20 דקות אחרי כניסת שבת
יש ספק האם השבת נכנסת בשעת השקיעה או שמא בשעת צאת הכוכבים, ומכיוון שזהו ספק בדברי תורה יש להחמיר בו. בנוסף יש מצוה מהתורה להוסיף מהחול על הקודש, זמן המכונה תוספת שבת. לכן יש לקבל את השבת ולאסור כל מלאכה לפחות כמה דקות לפני השקיעה. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה. אולם מי שהתאחר ולא הספיק לסיים את מלאכתו, יכול לסיימה גם לאחר הזמן הנקוב בלוח, ובלבד שישבות ממלאכה כמה דקות לפני השקיעה ויקבל על עצמו שבת.
איפה להדליק נרות שבת
נוהגים להדליק את נרות השבת בברכה בסמוך למקום הסעודה. אמנם מכבוד השבת יש להשאיר מספיק אור בכל החדרים, כדי שיוכלו למצוא את כל מבוקשם, אך לשם כך די שמגיע לכל חדר מעט אור מבחוץ.
איך נקבע זמן כניסת שבת
זמן כניסת השבת כולל זמן המכונה תוספת שבת, שכן נצטוינו להוסיף מהחול על הקודש. ומכיוון שיש ספק האם השבת נכנסת בשקיעת החמה, או שמא בצאת הכוכבים, אנו נוקטים כדעה המחמירה וסוברים שכבר בשקיעה נכנסת השבת. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה.
🏠למה זמני כניסת השבת שונים מעיר לעיר
מכיוון שיש מצוה להוסיף מהחול על הקודש ולהקדים את כניסת השבת במעט, מצאנו מנהגים שונים לגבי שיעור ההקדמה. יש שנהגו להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, וזהו מנהג ירושלים. יש שנהגו להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה – זהו המנהג המקובל בחיפה ובטבריה, ויש שנהגו להדליק נרות 20 דקות לפני השקיעה, וזה והמנהג הנפוץ ביותר. זמני השקיעה עצמם עשויים להשתנות מעט ממקום למקום (בהתאם למיקום הגיאוגרפי) לכן מומלץ להתעדכן בזמנים המדויקים לכל מקום.
האם אפשר להכניס את השבת לפני הזמן?
מצווה לקבל את השבת לפני השקיעה ולהוסיף מהחול על הקודש. עד כמה ניתן להקדים ולקבל את השבת מוקדם? נחלקו בכך ראשונים ואחרונים. יש הסוברים שמותר להכניס את השבת מזמן פלג המנחה ולא לפני כן (שעה ורבע בשעות זמניות לפני הלילה), ואחרים סוברים שכל עוד ניכר שהדברים נעשים לכבוד השבת ולקראתה – ניתן להקדים אף יותר. השו"ע והרמ"א פסקו כדעה הראשונה, שאין לקבל שבת לפני זמן פלג המנחה (אותו ניתן למצוא בלוחות זמני היום).
כמה נרות שבת להדליק?
מעיקר הדין של הדלקת נרות שבת יש להדליק שני נרות. ויש הנוהגים להדליק נרות שבת כמספר נפשות בני הבית. כך שזוג עם שלושה ילדים ידליק חמישה נרות שבת, אך אין חובה לעשות זאת וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו בהדלקת נרות השבת.
באדיבות "חלות הרבנית״ (מיכל הריס)
מצרכים
- 1 ק"ג קמח
- 1.5 כוסות מים חמימים (קרוב לודאי שיהיה צורך להוסיף עוד מים)
- 2 ביצים
- 2/3 כוס שמן (3/4 חבילת מחמאה)
- 2/3 כוס סוכר
- 1 כף מלח
- 2 כפות שמרים יבשים
- אפשר להוסיף משפר אפיה לפי ההוראות שעל הקופסה.
הוראות הכנה
- שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
- מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
- (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
- לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
- קולעים את החלות (בצורה רופפת)
- מורחים את החלות בביצה טרופה. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
- ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
- אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.
מתכון לחלות טבעוניות שתמיד מצליחות
רכיבים
- 1.25 כוסות מים בטמפרטורת החדר
- רבע כוס שמן
- רבע כוס סוכר
- חצי כף מלח
- חצי קילו קמח
- כף שמרים יבשים
- (אפשר כמובן להכפיל כמויות)
הוראות הכנה
- שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים, מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
- מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
- (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
- לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
- קולעים את החלות (בצורה רופפת)
- על מנת להבריק את החלות מבלי להשתמש בביצה ניתן למרוח אותן במים או לערבב מים רותחים עם מעט סילן)
- מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
- ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
- אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.
