אני לא רוצה להיות חרדית

שלום רב לך.

ראשית תודרבה על פנייתך המרגשת הזו והכנות והפתיחות. הנני מבין שאת באה מבית חרדי על כל המשתמע מכך ואת רוצה להשאר דתיה ולא חרדית ואת גם רוצה שיהיה לך חבר.

אתחיל בענין החבר את בת ארבע עשרה בלבד בשנים הכי יפות והכי מתוקות של תמימות הילדות והנערות

ואת רוצה שיהיה לך חבר.

בוא נאמר ונניח שתשמרי על כללי הצניעות ולא תתייחדי איתו ולא תהיו לבד אלא בחברת אנשים ותתנהגי במלוא הצניעות של בת ישראל.

זה מה שאת צריכה מעכשיו חבר?

מעכשיו להתרגש או להפגע או לכעוס ולהיות מוגבלת מעכשיו???

תארי לעצמך שתתחילי לעבוד עכשיו למשל אז ילדה בת ארבע עשרה צריכה מעכשיו להתחיל לעבוד?

תהני מהחיים עם החברות שלך מהנערות שלך ואל תגבילי את עצמך עם חבר שיאמר לך מה תעשי או מה לא ויעליב או יפגע יריב או יצחק מעכשיו את צריכה לקום עם סיוטים מה ללבוש היום?

תקשיבי לי יהיו לך בעזרת השם עוד הרבה שנים עם בעל ומשפחה עכשיו תתרחקי מהגברים זה לא בשבילך זה יגביל אותך ויגזול לך את התמימות הנעורית.

לגבי לברוח מהבית? נראה לך?..אני מבין שאולי המסגרת החרדית לא מתאימה לך שבי עם הורייך ותדברי על מה שמפריע לך ותנסי להגמיש לך את החיים להנות מהם ולא לסבול.

הבריחה מהבית תגרום לך למשבר גדול מזיק ומיותר.

אבל חושבני שאם תשתפי את אימך על כל הענין כדאי ורצוי שתפגשי עם פסיכולוגית יראת שמים והיא תתן לך כללים חשובים לגבי שינוי דרך ותפיסה.

את רצה יותר מדאי מהר נא בבקשה היי שקולה ולא פזיזה והנני מאמין שבשיחה כנה עם הורייך תוכלו ביחד למצוא מסגרת מתאימה לך.

אבל אנה אל תברחי מהבית.

רק עלי להוסיף אם חלילה וחס בבית את סובלת או חלילה מקבלת מכות או התעללויות נפשיות גשי לרבנית או לפסיכולוגית היכן שאת נמצאת ותבקשי את עזרתן

יהי רצון שתמצאי לך את הדרך הראויה והמתאימה לך ובתורת השם חפצך.